לפני כשבועיים ארזנו מזוודה עם בגדים לכולם ויצאנו להרפתקה בצד המזרחי של ארה״ב.
הטיסה עברה די מהר ובקלות, למרות השעות הרבות ולמלון המפנק הגענו לקראת 22:00. כיוון שטסנו בפברואר המחירים היו נוחים מאוד וכך יצא שקיבלנו מלון לא רע בכלל, במיקום מרכזי ובמחיר הוגן לכל כיס. אחרי שעשינו צ׳ק אין במלון והפקדנו את חפצינו בחדר שלנו לשבוע הקרוב, יצאנו החוצה לאכול ארוחת ערב (בזמן סיאטל) ולנשום אויר ניו יורקי על רקע פרסומות ואורות מרצדים בכיכר טיימס. יש משהו כיפי בלעבור בין אזורי זמן שונים, מאוד נחמד לטייל בחוץ בשעה מאוחרת כשאנחנו בכלל לא עייפים. 🙂
בבוקר למחרת (יום רביעי) התעוררנו מאוחר יחסית לשעון ניו יורק אך מוקדם יחסית לשעון סיאטל. לקח לנו זמן להתארגן לצאת לאכול ארוחת בוקר ובית הפנקייק היפני בו רצינו לאכול ארוחת בוקר היה סגור לרגל אירוע פרטי כשהגענו, אז יצאנו לסיבוב קטן בטארגט וחזרה לפנקייק. כך יצא שרק בשעה 13:30 התיישבנו לאכול ארוחת בוקר. אופס. הפנקייק היפני היה מעניין. הגענו בעקבות מנת הדגל – סופלה פנקייק תפוח ומגרה למראה. המלצר הזהיר אותנו מראש שלמנה המיוחדת ייקח כ 45 דקות לצאת לשולחן, החלטנו להשאר בכל זאת ובינתיים להזמין מנות פחות מיוחדות, אך טעימות מאוד. טל ואני חלקנו Eggs Benedict עם סלמון מעושן על בסיס פנקייק פלאפי במיוחד. היה מעולה!
גילי וגיא נשנשו צ׳יפס וגיא ביקש גם פנקייק רגיל בלי כלום. ואז מנת הדגל הגיעה אל השולחן!
אך כגודל הציפיות – כך גם האכזבה. כדי להכין פנקייק כזה אוורירי צריך להשתמש בהמון ביצים וכשיש המון ביצים בפנקייק, לפנקייק יש טעם של חביתה. פחות כיף ככה. הפנקייק הרגיל היה מספיק אוורירי וטעים מאוד ללא טעם של ביצים, אז אני לגמרי ממליצה על הפנקייק הרגיל. Flippers היה בסה״כ חוויה נחמדה וטעימה. לילדים היה כיף וטעים וגם לי, טל פחות התרשם.
אחרי הארוחה קבענו להפגש עם החברים בבית קפה ידידותי לכלבים קרוב לביתם, אז נסענו צפונה בסאבווי והגענו לחנות / בית קפה לכלבים והאנשים שמגדלים אותם. המפגש היה מרגש מאוד, עברו כמעט שנתיים מאז הפעם האחרונה שביקרנו אותם בניו יורק והיה כיף במיוחד לשבת לדבר עם אראלה ולצחוק על כל מיני 🙂 גילי והגר שמחו נורא להפגש סוף סוף ונראה שגם לגיא ונטע היה סבבה (בינתיים בנפרד).
מבית הקפה צעדנו לבית של החברים, שם פגשנו את מני שחזר מהעבודה ומאוחר יותר סגרנו את הערב במסעדה שכונתית קרובה. למלון חזרנו די מאוחר, אבל זה לא שינה הרבה כי ממילא היינו בזמן סיאטל והילדים הלכו לישון מאוחר מדיי. החלטנו לא לנסות לשנות את השעות כי אין סיבה הכרחית וממילא הגענו לניו יורק לשבוע בלבד. בסה״כ היה מאוד נוח לזרום עם שעון סיאטל.
ביום חמישי מזג האויר היה קר מהרגיל, אבל זה לא מנע מאיתנו לבלות את היום בחוץ 🙂 את הבוקר פתחנו במאפיית לחמים של אורי שפט, היה יקר מדיי (כיאה לניו יורק) וטעים. ליד המאפיה מצאנו פארק נחמד והילדים נהנו מאוד לשחק במגרש המשחקים. אנחנו מאוד אוהבים לטייל בניו יורק ולמצוא גינות משחקים חדשות שלא ביקרנו בהן אף פעם בכל פינה. זו בהחלט אחת המעלות של העיר מבחינתנו. אחרי שאכלנו והילדים עשו התעמלות בוקר, לקחנו סאבוואי לברוקלין במטרה לטייל קצת בשכונת דמבו החביבה ואז לחצות את גשר ברוקלין בהליכה חזרה למנהטן. גם בברוקלין מצאנו גינת משחקים נחמדה וגילי וגיא נהנו לשחק עם ילדים שהיו במקום.
למרות הקור העז של אותו הבוקר, הגשר היה מלא במטיילים שחצו אותו משני צדיו. רובם היו עטופים במעילים, צעיפים, כובעים וכפפות. היה ממש קר על הגשר.
אחרי הגשר הלכנו לנוח בסניף הניו יורקי של העבודה של טל. חדר המשחקים היה די מלא באמצע יום עבודה. הילדים שיחקו עם טל בנינטנדו סוויץ׳ בכל מיני משחקים, עד שגילו משחק אחד שהם ממש אהבו (וגרמו לנו לקנות להם אותו בגרסת האקס בוקס ברגע שחזרנו לסיאטל). אני מודה שגם אני קצת התמכרתי. Over cooked הוא משחק ממש חמוד. (רכשנו את 1+2 בדיסק אחד, שניהם חמודים אבל השני יותר כיפי).
מאוחר יותר פגשנו את מני והבנות והלכנו יחד לצ׳לסי מרקט לאכול גלידה. משם גילי הלכה עם מני הביתה לבלות אצלם את הלילה. היא היתה מאושרת ממש לישון אצל הגר 🙂 לגיא היה קצת מוזר שגילי לא איתנו, אבל הוא כמובן נהנה מאוד מתשומת הלב שהופנתה רק אליו :-)ֿ
אחרי שנפרדנו ממני וכל הבנות, הלכנו לאכול משהו בפיתה במזנון של איל שני. טל אכל סטייק בפיתה (שנשאר מושלם כמו בפעם הקודמת) ואני ניסיתי חריימה בפיתה שהיה ממש טעים! הפיתות היו כל כך רכות, ממש כמו לאכול עננים. גיא קיבל פיתה עם שוקולד השחר בזמן שהמתנו למנות. (הוא לא רצה לאכול שם כלום, כמובן).
שבעים ומרוצים, עשינו את דרכנו חזרה לתחנת הסאבוואי שלקחה אותנו למלון. ניצלנו את הזמן הפנוי לכבס בגדים במכבסה בקרבת המלון ולהתכונן לשינה בסוף היום.
את בוקרו של יום שישי התחלנו רגוע, התעוררנו לאט וחיכינו לפגוש את אראלה והבנות בבית קפה צרפתי בדרך לפעילות המרכזית של היום – American Museum of natural history.
אחרי ארוחת בוקר שכללה המון סוכר לכולם, נפרדנו מאראלה ולקחנו את כל הילדים למוזיאון. במוזיאון בילינו מעל 4 שעות. כל ילד התעניין בחלק אחר של המוזיאון ולגיא היה קצת קשה לחכות בסבלנות כדי לעבור בין האזורים השונים, הוא מאוד אוהב להיות בתנועה. היה מאוד כיף לבלות את היום עם הגר ונטע (שבלי ההורים שלה מאוד נפתחה והיתה מתוקה ומצחיקה וסיפרה לנו המון סיפורים מעניינים). גילי והגר מאוד נהנו יחדיו והתלוננו כשלא קיבלו בדיוק את מה שרצו, כיאה למתבגרות שהן 🙂 לקראת סוף הטיול במוזיאון מצאנו חדר מגניב בו הילדים בילו קרוב לשעה ולא רצו לעזוב – הם היו עסוקים מאוד בחציבה ארכאולוגית בסלע, במטרה לגלות עצמות וביצי דינוזאורים – או משהו כזה. קצת לפני שהגיע הזמן ללכת, ביקרנו בקומה של הדינוזאורים – האזור האהוב עליי! גילי והגר כבר היו עייפות וישבו לנוח עם טל על ספסל, בזמן שגיא ונטע טיילו איתי בין המיצגים השונים. היה יום מעניין ומהנה 🙂
אחרי המוזיאון פגשנו את אראלה ומני בג׳ין ראמן לארוחת ערב טעימה במיוחד. אנחנו חייבים להגיע לשם שוב יום אחד. גילי כמובן לא הסכימה לאכול שם כלום אז בדרך למלון עצרנו בסופר מקומי כדי לקנות לה פירות וירקות ושאר נשנושים, וגילינו עוגות בריוש ממש טעימות ביבוא מצרפת – חבל שלא מייביאם גם לסיאטל את כל הדברים הטעימים.
ביום שבת התעוררנו מאוחר יחסית (כאמור, לא נלחמנו בשעון סיאטל) ויצאנו לדרך לקראת הצהריים, אחרי ארוחת בוקר קלילה במלון, שרכשנו בסופר ערב קודם. הליכה של כ- 20 דקות דרומה הביאה אותנו אל מוזיאון צבאי שלא ביקרנו בו קודם. Intrepid museum היה מעניין. ביקרנו בצוללת ולאחר מכן עלינו על נושאת המטוסים והתרשמנו משלל המטוסים, מעבורת החלל וכל השאר. באותו השבוע היו פעילויות מיוחדות לילדים, וגילי נהנתה מאוד ליצור מצנח.
פגשנו גם מלאך כחול אחד, מאלה שאנחנו רואים פעם בשנה מהחלון שלנו – במסגרת פסטיל ה Seafair השנתי.
אחרי כשעתיים שבילינו במוזיאון, נעשינו רעבים והחלטנו לחפש אוכל בחוץ. צעדנו חזרה לכיוון המלון ונכנסנו לשייק שאק שהיה מלא עד אפס מקום. בזמן שחיכינו להזמנה שלנו, התפנה שולחן ודקות ספורות אח״כ הגיע האוכל. היה מאכזב, מאוד. ההמבורגר שחה בשמן וגם הצ׳יפס לא היה וואו. מזל שלפחות המילקשייק היה באותו הטעם שאנחנו מכירים. זאת היתה (כמעט) הפעם היחידה בטיול שהתגעגעתי לאוכל בסיאטל – לא ברור לי מה הם עשו להזמנות שלנו, אבל בסיאטל שייק שאק הרבה יותר טעים.
אחרי הארוחה הילדים נורא רצו לחזור למשרד לשחק במשחק החדש שהם גילו, אז לקחנו סאבוואי וחיפשנו איך להכנס למשרד ביום שבת. בניו יורק – בשונה ממשרדים אחרים בעולם – נורא קשה להכנס למשרד ביום שבת מסתבר. בסוף הצלחנו. לפני חדר המשחקים עלינו למעלה לראות את הנוף שהיה מהמם.
למלון חזרנו לקראת 21:00, אני לקחתי את הילדים למלון וטל הלך לקנות לנו פיצה לארוחת ערב. הלכנו לישון כרגיל די מאוחר.
ביום ראשון קבענו להפגש עם החברים מתישהו אחרי הצהריים, לחגוג להגר יום הולדת 10 (שחל ביום שאחרי). יצאנו לטייל סביב 12 בצהריים (אחרי ארוחת בוקר בחדר המלון) והגענו לרוקפלר סנטר. טיילנו בחנויות השונות (נינטנדו, לגו ובסט ביי) וביקרנו גם בכנסיית פטריק הקדוש המפוארת. משם הלכנו לבקר בבניין הספריה המרכזית (שהוא בעצם מוזיאון יפהפה).
את ארוחת הצהריים שלנו אכלנו בהול פודס מול ברייאנט פארק ומשם לקחנו סאבוואי כדי לפגוש את החברים ב Bibble & Sip. הקינוחים שהזמנו היו יפים וטעימים מאוד.
אחרי שאכלנו את כל הקינוחים, לקחנו סאבוואי לבית של אראלה ומני. אראלה ואני עצרנו בדרך לקנות קישוטים ליום ההולדת של הגר ושאר קשקושים בזמן שמני וטל המשיכו עם כל הילדים הביתה. מאוחר יותר הצטרפנו גם אנחנו והעברנו ערב כיפי עם ארוחת ערב ביתית וטעימה.
למלון הגענו חזרה אחרי 22:00. מקלחת ולישון.
ביום שני התעוררנו בבוקר מוקדם מהרגיל ויצאנו לדרך לכיוון ה Vessel. למגדל המדרגות המעניין ניתן לעלות בחינם, בהזמנה מראש. אז הזמנו כרטיסים כמה ימים קודם וטיפסנו עד למעלה. קצת אחרי חצי הגובה חטפתי מעט פיק ברכיים אבל לא נתתי לזה לעצור אותי מלהגיע עד למעלה 🙂
לגיא היה מאוד כיף לטפס, גילי התלוננה כרגיל 🙂
אחרי שצלחנו את הטיפוס (שלא היה קשה במיוחד) והיינו גאים בעצמנו, ירדנו למטה והחלטנו לבקר בקניון היוקרתי שממול. טיילנו רק בחלק קטן מהקניון. הילדים מצאו חנות צעצועים חמודה עם אזור ג׳ימבורי קטן לקטנטנים. למרות שהם די גדולים פיזית, הם נהנו לשחק בחנות.
במהלך השיטוט בקניון, החלטנו להכנס לחנות יפנית חדשה Muji שיצא לנו לעבור ליד סניפים אחרים שלה במהלך השבוע בלי להכנס. גילינו ממתקים יפנים טעימים (שלווה בציפוי שוקולד ומרשמלו במילוי תות) אותם נשנשנו בזמן שהילדים שיחקו במגרש המשחקים שליד הקניון. הרעש מחריש האזניים מאזור הבניה שסביבנו לא מנע מהילדים להנות מזמן משחק בחוץ.
אחרי שנמאס לנו מאתר הבניה הרועש, התחלנו לצעוד לכיוון ה High Line שהוביל אותנו לצ׳לסי מרקט האהוב, בחיפוש אחר ארוחת הצהריים.
כשהגענו לצ׳לסי הילדים החליטו שהם רוצים סושי, אז לקחתי אותם לאכול במתחם מאכלי הים בשוק – The lobster place. אחרי שהם סיימו לאכול והיו מרוצים מהסושי והמיסו, עברנו לשבת במזנון שממול וטל ואני נהנינו במשהו טעים בפיתה (הפעם הזמנתי את הסטייק המושלם וטל נהנה מאוד מפרגיות בתיבול זעתר בפיתה). אין ספק שהמזנון שדרג לנו את הטיול מאוד 🙂
בשעה 15:00 הגענו לסנטרל פארק, כדי להמשיך את חגיגות יום ההולדת של הגר על הקרח. כשהגענו המקום היה לקראת סגירה אז החלטנו לא לעלות על הקרח (עם מחליקיים מבאסים במיוחד), הגר ומני היו כמעט לבד על הקרח וגילי נהנתה לשחק עם גיא ונטע על הקרקע. משם הלכנו לגינה וכשהחשיך והתקרר נסענו כולם למלון שלנו, לארוחת ערב משותפת אחרונה לשבוע שלנו בניו יורק. (מני ואני הלכנו לקנות אוכל במתחם מקורה קטן של דוכני אוכל שאני לא זוכרת את שמו, בזמן שאראלה וטל הלכו למלון עם כל הילדים).
אחרי ארוחת הערב נשארנו בחדר לקשקש כל כל מיני, הבנות התלוננו שאנחנו עושים יותר מדיי רעש והן לא יכולות לשמוע את התכנית בנטפליקס, אז הן עברו לשבת בתוך האמבטיה עם האייפד. 🤣
היה לנו שבוע מאוד כיפי עם כולם, עכשיו נותר להתגעגע עד לפעם הבאה שנפגש. ❤
את בוקרו של יום שלישי העברנו בקניון האדסון יארדס (ירד קצת גשם והתכנית לבלות את הבוקר במגרש משחקים קצת השתבשה לנו). אז נכנסו שוב ל Muji כדי לקנות קצת נשנושים לטיסה הביתה.
לשדה התעופה הגענו די מוקדם, אבל זה בהחלט עדיף על האופציה של לאחר את הטיסה. הטיסה חזרה לסיאטל עברה די מהר (הספקתי לצפות בכמעט 3 סרטים באייפד – אין על נטפליקס!). למרות שמערכת המולטימדיה הממש מגניבה במטוס לא עבדה לי (ולחצי מטוס). חבל, דווקא יש ליונייטד פוטנציאל.
ניו יורק היתה נהדרת, אבל תמיד כיף לחזור הביתה לסיאטל. 🙂
נדודי שינה בסיאטל 
אני תמיד נרגשת לקרוא על הטיולים שלכם , מרגישה את השמחה בחוויה שלך , מתגעגעת אליכם מאוד . המון אהבה ונשיקות לכולכם
אהבתיאהבתי
גם אני מאוד מתגעגעת, מקווים לבוא לבקר בקרוב ❤
אהבתיאהבתי