סרט אמריקאי

ביום חמישי ליוויתי את הכתה של גילי לקונצרט ג׳אז בתיכון רוזוולט – מעולם לא הייתי בתיכון באמריקה קודם, הרגשתי קצת בסרט אמריקאי. אולי אני צופה ביותר מדיי סרטים או קוראת יותר מדיי ספרים. הקונצרט היה מקסים ממש! הלהקה ניגנה מהמם ביחד ובקטעי סולו נפרדים והילדים נהנו מאוד. גם לי היה ממש כיף 🙂 בפעם הראשונה בהיסטוריה של ליווי טיולי הכתה שלי – גילי החליטה לשבת עם חברות שלה באוטובוס ולא לידיי (זה שימח אותי מאוד, כמובן). בדרך חזרה היא ביקשה לשבת איתי 🙂

קריסמס מתקרב – ממתקים בטעם משחת שיניים גודשים את החנויות (Peppermint בכל מקום). הילדים שלי משום מה אוהבים את הטעם. לא ברור לי העניין הזה. אז קניתי מרשמלו פפרמינט לנסות, זה הרגיש ממש כמו אחרי צחצוח שיניים. מרענן.

אווירת כריסמס בשכונה

גם הלובי בבניין מתקשט לכבוד קריסמס – העץ המסורתי עדיין לא הגיע ללובי (אני תוהה אם השנה בכלל יהיה עץ) והשכנה המאוד יצירתית וסופר מוכשרת שלנו אפתה וקישטה בתי ג׳ינגר לכבוד החג הקרב ובא.

לורי ממש מוכשרת!

ביום שישי גילי לא הרגישה טוב וקראו לי לקחת אותה מבית הספר מוקדם מהרגיל. אספתי ילדה חיוורת עם כאב ראש ובחילה ולקחתי אותה הביתה לנוח. אחרי שהקיאה פעם אחת היא חזרה להרגיש טוב שוב בהדרגה. בערב לא היה שום סימן למחלה אבל היא ביקשה להשאר לנוח בבית בשבת בבוקר בכל זאת, במקום לנסוע לשיעור על הקרח. אז טל ואני ניצלנו את ההזדמנות להתעורר קצת יותר מאוחר בשבת. אחה״צ נסענו לקוסקו כי המקרר הריק צעק הצילו.

בערב הגיעה בייביסיטר חדשה לשמור על הילדים (כי הבייביסיטר מהפעם הקודמת היתה תפוסה) וטל ואני יצאנו לדייט נייט כיפי במיוחד. בכל שנה מקום העבודה של טל מקיים מסיבת קריסמס סופר מושקעת ולא יצא לנו עדיין לחוות מסיבות של העבודה בערב ללא הילדים, עד כה. הליפט שהזמנו לקח אותנו למלון Hyatt. לרשותנו עמדו כ-7 קומות עם אולמות ענקיים מלאים באוכל טעים, הופעות חיות, חדרי קריוקי ושלל אטרקציות נוספות. המקום היה הומה במיוחד אבל הצלחנו למצוא מקומות לשבת בכל זאת. אחרי שהסתובבנו בין הקומות והאולמות השונים ופגשנו מעט פרצופים מוכרים, התמקמנו לבסוף באחד מחדרי הקריוקי – שם פגשנו חלק מחברי הצוות של טל. לא יודעת אם זה האלכוהול שהשפיע ממש או המוזיקה אבל היה ממש ממש כיף! נהניתי מאוד מהמוזיקה והאוירה הכללית בחדר ולא רציתי שהערב ייגמר. קצת לפני שכולם הפכו לדלעת בחצות (וסיום המסיבה עפ״י ההזמנה) טל ואני יצאנו החוצה להזמין ליפט. לאחר כמה נסיונות שלא צלחו החלטנו לצעוד קצת אל עבר תחנת האוטובוס, שם השלט בישר לנו שהאוטובוס הבא מגיע עוד כ-40 דקות. ניסיון נוסף להזמין ליפט הצליח מייד ונסיעה קצרה וכ-20 דולר אח״כ הביאו אותנו הביתה בשלום. אמנם הפסדנו את ההופעה של מאור כהן בסיאטל, אבל נהננו מאוד מערב כיפי במיוחד בחסות העבודה של טל.

שיהיה לנו שבוע נפלא ונטול מחלות! ❤