ביום שבת לפני שבוע גילי ביקשה שוב ושוב שאקח אותה להחליק על הקרח. איכשהו פספסנו את זמן החלקת הבוקר (כי 10:00-12:00 ביום שבת זו שעה לא הגיונית לעשות בה משהו, אלא אם כן יש חוג לפני. אבל החוג הסתיים שבוע קודם אז לא היתה סיבה להתעורר מוקדם). אז אמרתי לה שאקח אותה להחליק על הקרח בערב. אבל בערב כבר היינו עייפות והגענו למסקנה שעדיף לנסוע לקרח למחרת. אז יום ראשון הגיע, קמנו בשעה סבירה אך לא מוקדמת מדיי ונסענו לקרח. גיא סרב לבוא איתנו אבל גם לא ממש נתן לי ללכת, היה נורא מבאס לצאת מהבית כשהוא בוכה כי לא רצה שאלך 
הגענו להיכל שהיה די ריק. אז החלקנו והיה כיף. אפילו הצלחתי להתאמן על תרגיל שהיה לי ממש קשה ומסובך בשיעור. נראה לי שעכשיו אני סבבה 🙂 אחרי שהתעייפנו מלהחליק, נכנסו לחנות ורכשנו לגילי מחליקיים חדשים ומהממים 🙂 היא כל כך התרגשה לקבל את זוג המחליקיים הראשון שלה והתלהבה בטירוף, כמובן שנתתי לה להחליק עוד קצת עם המחליקיים החדשים (אחרי כל השיפצורים שעשו להם כמובן). אני ממש שמחה שקניתי לה מחליקיים, זה יעזור לה מאוד בשיעורים.
ביום שני התחיל שבוע נוסף של חופש בלי תכניות גדולות. קבענו עם זואי, רייאן ולאקלין במגרש המשחקים שמתחת לבניין שלנו, הילדים שיחקו, רכבו על אופניים (חוץ מגיא שלא רצה) ונהנו מאוד יחד. אחרי כשעה וחצי של זמן גינה חזרנו הביתה לארוחת צהריים ומנוחה קלה ואחה״צ לקחתי את גילי וגיא לפליידייט אצל רייאן ולאקלין בבית. היתה אתנחתה נחמדה, שעתיים חופש סתם ככה באמצע היום, כבר שכחתי איך זה מרגיש לבלות חלק מהיום ללא הילדים 🙂
כשהגיע הזמן לאסוף את גילי וגיא, אספתי קצת נשנושים לדרך ומהבית של רייאן ולאקלין הלכנו לגינה האהובה עלינו. גילי מחתה ולא רצתה ללכת אבל לא הסכמתי לחזור הביתה רק כדי לחבר אותם שוב למסכים, ברור שבסוף היה לה כיף בגינה 🙂
את יום שלישי בילינו בזום קר (מרפאה) כי לגילי נכנס קוץ לאצבע יום קודם וגרם לזיהום והתנפחות של כף היד. היא קיבלה אנטיביוטיקה וסרבה בכל תוקף לתת לרופאה לבדוק אם נשארה פיסת קוץ באצבע. אז ויתרנו על חיטוט באצבע ונתתי לה לטבול את היד במים חמימים עם מלח מינרלי. אז אפשר לומר שזה היה יום מרפאה וספא 😀 כיוון שהיינו פעמיים במרפאה באותו היום, זה די גמר לנו את היום והייתי מותשת בטירוף אחרי המאבק עם גילי תוך כדי שאני מנסה להשגיח שגיא לא ישבור את כל המרפאה, שמחתי מאוד לחזור הביתה אח״כ ולעשות כלום.
את יום רביעי בילינו בבית משפחת נאור, הילדים שיחקו ממש יפה רוב הזמן והיה ממש כיף 🙂
ביום חמישי לקחתי את הילדים להחליק על הקרח בקירקלנד, רציתי בעיקר לבדוק את ההיכל כיוון שלא הייתי שם אף פעם והופתעתי לטובה ממש. מגרש ההחלקה היה כמעט ריק והיו שם בעיקר ילדות בשיעורי החלקה פרטיים שהחליקו מהמם ממש. גילי שמחה מאוד להחליק שוב עם המחליקיים החדשים שלה וגיא התלהב במיוחד שניתן לשכור שם הליכונים (כמו של זקנים רק בגובה של ילדים) כי נמאס לו ליפול על הטוסיק כל הזמן. (זאת הסיבה שהוא רצה להפסיק עם שיעורי ההחלקה והוא לא רצה להחליק יותר על הקרח). אז ההליכון בהחלט עזר לו לא ליפול על הטוסיק, אבל נראה לי שהיה לו הרבה יותר כיף להחליק כשהוא נותן לי יד וזהו 🙂
ניתן גם לשכור לוויתנים לקטנטנים יותר שאפשר לשבת עליהם כמו על בימבה או לעמוד ולהחזיק בסנפיר כדי לא ליפול. זה מעולה לילדים שרק מתחילים ומפחדים ליפול על הטוסיק.
ההיכל מתוחזק הרבה יותר טוב מזה שבשורליין וממש אשמח לחזור להחליק שם שוב.
אחרי הקרח נסענו לעבודה של טל. אכלנו צהריים, עשינו סיבוב במשרד ואז לקחתי את הילדים לגן המשחקים שליד לקצת, והביתה.
ביום שישי עשינו טיול רגלי בשכונה, באופן מופלא לגמרי הילדים כמעט ולא התלוננו בדרך, כי הלכנו לחפש את הספריה הקטנה שברחוב 4 וקרוקט – כדי לגלות איזה ציוד בית ספר מחכה לנו שם. (בכל שנה תושבת השכונה ממלאת את הספריה הקטנה שלה בציוד בית ספר כמה ימים לפני החזרה ללימודים כדי לשמח את ילדי השכונה). אז הצטיידנו במחקים, עפרון, מחברת איור וסימניה. הילדים היו מאושרים מהשלל, תודה לאשת הספריה הקטנה הכי מגניבה בשכונה! 🙂
אחרי הספריה הקטנה, הלכנו לגינת המשחקים האהובה עלינו. הילדים שיחקו עם חבורה של 3 אחיות חמודות ואני נהניתי משמש חמימה, אבל לא מדיי 🙂
קפיצה קטנה לסופר בדרך הביתה כדי לאסוף מצרכים לארוחת הערב סגרה לנו את הפינה לארוחת שישי מפנקת. הרבה זמן לא הכנתי ארוחת שישי, קצת התגעגעתי. מאוחר יותר (אחרי שהילדים הלכו לישון) אלכס וכריס באו אלינו והיה ממש כיף ❤
ביום שבת הוזמנו ליום ההולדת של ניקולאס בגינה. גילי התרגשה נורא כי הם לא נפגשו במשך חודש והיא רק חיכתה לרגע שיחזור מקולומביה כדי לשחק איתו. היא קצת התבאסה שהוא לא היה פנוי לשחק רק איתה ביום ההולדת שלו (כי בכל זאת, היו עוד ילדים שדרשו את תשומת הלב שלו) אז הם כבר קבעו בינם לבין עצמם פליידייט אחרי היום הראשון ללימודים 😀
את יום ראשון בילינו בבית בעיקר ואחה״צ נסענו לקירקלנד, הילדים שיחקו בפארק אחרי ארוחת צהריים טעימה ב aa סושי החביבה. אני מתחילה לחבב את קירקלנד, אולי יום אחד נגור שם.
מחר זה יום החופש האחרון של גילי, ביום רביעי היא חוזרת ללימודים! גיא מתחיל 5 ימים אחריה. עוד רגע והחופש שלי חוזר 🙂 מקווה שהשנה יהיה לנו יותר קל להתעורר בזמן לבית הספר 🙂
נדודי שינה בסיאטל 