ביום רביעי היה שיעור ההחלקה האחרון לקורס המתחילים. בסופו קיבלתי מכתב הערכה מהמורה עם חותמת מעבר ל – Level 5 (מתוך 6). ידעתי שאני טובה יחסית, אבל לא ציפיתי להגיע לדרגה 5 כל כך מהר, בטח לא כשאני אפילו לא קרובה להיות במקום שהייתי בו בגיל 16. זה בהחלט נתן לי מוטיבציה להמשיך ולהתאמן. אני צריכה יותר שעות על הקרח! אשתדל לנסוע יותר למגרש ההחלקה. בנוסף, בשיעור האחרון למדתי לעשות תרגיל חדש שהיה לי ממש קשה לעשות בהתחלה והצלחתי לעשות אותו בצורה ממש טובה די מהר, יש תקווה לשיפור בקרוב! מי יודע, אולי בגיל 70 אגיע לאולימפיאדת החורף 😛 נרשמתי כבר לקורס הבא שמתחיל ביום רביעי הקרוב, עם אותה המורה (היא היחידה שמלמדת כרגע Level 5, הבעיה היחידה היא שאין קבוצה לרמה שלי, מה שאומר שאמשיך עם קבוצת המתחילים… לפחות אני נשארת עם מאאן וליאן באותה הקבוצה בינתיים).
וולנטיינ'ז דיי בבית הספר – שני הילדים חזרו עם שלל מתנות וממתקים וגילי חזרה עם נשיקת הרשי ענקית וסוכריה על מקל בצורת לב מחבר שלה קאי. (שהיה בכיתה שלה בשנה שעברה והשנה הם לא יחד בכתה, אבל זה לא מונע מהם לשחק בכל הפסקה יחד). גילי נתנה לקאי מרשמלו פיפס ורודים בצורת לבבות, ממתקים נוספים ומכתבים עם ציורים. לילדה יש לבבות בעיניים בכל פעם שהיא פוגשת את קאי וזה כל כך חמוד!
ביום חמישי ליוויתי טיול עם הגן של גיא למוזיאון Wing Luke לכבוד שנת הכלב שהחלה ביום שאחרי. הצטרפתי לטיול מעכשיו לעכשיו ונהניתי מאוד לבלות את הבוקר עם גיא ושאר ילדי הגן החמודים. במוזיאון היה מעניין ולמדתי עוד קצת על התרבות הסינית. זו היתה הפעם הראשונה שלי באזור צ'יינה טאון. אני צריכה להגיע לשם שוב ולהסתובב בלי ילדים, מעניין שם.
ביום שישי הלכתי לשיעור יוגה קצת יותר קשה מהרגיל וגיליתי שהוא לא קשה כמו שחשבתי שיהיה. Vata – זה השיעור הראשון שלקחתי בסטודיו ואחריו בקושי נשמתי, ועכשיו חודש אחרי נראה שהתחזקתי מספיק כדי לעשות אותו בלי לרצות לברוח באמצע השיעור. נהניתי ממש! בקרוב אעלה את דרגת הקושי 🙂 אפילו מאאן נהנתה בשיעור ולא סבלה יותר מדיי. נראה ששתינו מתחזקות וזה ממש כיף.
"כמה ספונטניים אתם?" שאלו אותנו נגה ושחר לפני כמה ימים, ענינו שדי ספונטניים. אז הם הציעו לנו לבוא איתם לטיול בלוונוורת' עם לינה בוונאצ'י לסופ"ש הקרוב (שבת עד שני). אחרי הרהור קצר (כי היינו בלוונוורת' כבר 3 פעמים תוך פחות משנתיים) החלטנו שסבבה לנו פעם רביעית. למרות שאחרי הטיול הארון ללוונוורת' בקיץ הודעתי לטל רשמית שהספיק לי. אבל העיירה נחמדה, השלג לבן והאורות מנצנצים, אז יאללה נוסעים! יצאנו לדרך די מאוחר בשבת כי לגילי היה שיעור שחיה בשעה 11:00, עצירה קטנה בסממיש להחזיר משהו לקוסקו, עצירה שניה ללאנצ' במקדונלד'ס (הכי מהיר שיש) ועצירה שלישית לפיפי. הגענו ללוונוורת' קצת אחרי 16:00, פגשנו את משפ' רונן והלכנו לעשות קצת מזחלות בפארק לפני שיחשיך. למלון בוואנצ'י הגענו בחושך אבל השעה היתה מוקדמת יחסית אז הילדים בילו קצת בשחיה בבריכת המלון ומאוחר יותר יצאנו לאכול ארוחת ערב באוליב גארדן החביבה שנמצאת במרחק 2 דקות נסיעה מהמלון. כמה נוח.
שוק האיכרים בוואנצ'י חביב בהחלט. הוא נמצא בתוך האנגר מקורה ומאגד בתוכו בתי קפה, ביסטרו קטנטנים, גלידריה, ירקן ושלל חנויות מלאות בעבודות יד המוצעות למכירה. בילנו כאן מעל שעה וחצי והיה ביקור נחמד מאוד. אחרי השוק הצלחנו לשכנע את הילדים ללכת לשחק קצת במגרש המשחקים בחוץ (הם רצו ללכת לשחות בבריכה במלון בערך מהרגע שהתעוררו בבוקר), אז הגענו למגרש משחקים נחמד. היה קפוא בחוץ ובגדי השלג של כולנו עזרו לנו מאוד לא לקפוא מקור.
אחרי שהילדים התרוצצו מספיק בחוץ, החלטנו שהגיע הזמן לנסוע (שוב) ללוונורת' ולמצוא שם משהו לאכול לצהריים. אחרי הצעות רבות למסעדות, עצרנו לרגע ליד מסעדה שנראתה חביבה מבחוץ והציעה עוף בגריל. נורא התחשק לי לנסות, אז נכנסנו פנימה.
אז כאמור את ארוחת הצהריים שלנו אכלנו במסעדת Stein המגניבה. מגוון הבירות והסיידרים במקום מאוד גדול ולכן מוצע למכירה מגש טעימות בירה \ סיידר כדי שאף אחד לא יתבאס ששתה רק סוג אחד. אז טל הזמין מגש של 5 סוגים שונים של סיידר ועוד בירה אחת ונראה שהוא נהנה מאוד. אני גנבתי לו סיידר אחד שהיה לי טעים. העוף בגריל היה הצלחה גדולה, כל הילדים נהנו ממנו וטל ואני נהנינו מאוד בעצמנו. אם נחזור שוב ללוונוורת', יש מצב טוב שנאכל שם שוב.
אחרי האוכל הלכנו לחניון הפארק המושלג כדי לגלוש במזחלות ולאחר מכן עשינו טיול רגלי בפארק עצמו ליד הנחל.
סגרנו את היום בבריכה של המלון. גיא לא רצה להכנס, היה לו קר מדיי ולגילי היה כל כך כיף במים שהיא לא רצתה לצאת. היא כבר שוחה ממש יפה. באיזשהו שלב חזרתי עם גיא לחדר וטל נשאר עם גילי בבריכה, אז כשהם סיימו למטה חזרה אליי לחדר ילדה נרגשת במיוחד שסיפרה לי שהיא היתה בג'קוזי והיה לה ממש כיף! הג'קוזי נמצא מחוץ לבריכה, בקור מקפיא תחת כיפת השמים. הייתי רוצה לנסות גם 🙂
אחרי אמבטיה לגילי יצאתי עם נגה לקנות לנו אוכל לארוחת הערב ואכלנו יחד בחדר האוכל של המלון. הילדים היו ממש רעבים (אם כי גיא די התמלא מפירות ועוגיות עד שהגיע האוכל והוא היה יותר עייף מרעב, אז טל לקח אותו לישון לפני שכולנו סיימנו לאכול). ארוחת הערב שאספנו מאוליב גרדן (הכי קרוב שיש, טעים ומשביע. סה"כ מאוד נוח – בעיקר עם ילדים) היתה טעימה וממלאת.
מדיי פעם הספקנו לצפות בקטעים מהאולימפיאדה בפיונגצ'אנג, בכל מסעדה יש לפחות טלויזיה אחת דולקת שמשדרת את האולמפיאדה בשידור חי וזה בהחלט נחמד, שדרג לנו את הטיול. אני קצת מתבאסת שלא יוצא לי לצפות מספיק באולמיפיאדת החורף, זו האולימפיאדה הכי כיפית! האולימפיאדה מסתיימת בעוד פחות משבוע, מקווה שעוד אספיק לצפות עוד בהמשך.
את היום השלישי בילינו בטיול קצר בסביבת המלון, לאחר מכן נפרדנו מהחברים ונסענו חזרה הביתה. הדרך היתה ארוכה אך פחות מפחידה ממה שחשבתי שתהיה, לפני שנסענו לטיול כל התחזיות הראו סערה שמתקרבת אבל הסערה בסוף לא הגיעה לשמחתינו וסנוקוומי פס היה פנוי משלג, השמש האירה לנו פנים והחוץ היה מהמם. הטמפרטורות לעומת זאת ירדו ממש – כרגע בסיאטל 0 מעלות והלילה צפוי להיות 3-.
בדרך חזרה הביתה עצרנו לאכול בסממיש בדיינר שלא היינו בו מעולם – IHOP. במילה אחת – אכזבה. שם כנראה לא נבקר שוב. חבל שלא עצרנו בדניז'… עצירה אחרונה לתדלוק בקוסקו והביתה!
כמה כיף לחזור הביתה 🙂
נדודי שינה בסיאטל 