דרומה, אל ההר!

ביום שישי לפני כשבועיים נכנסו לאוטו ונסענו אל ההר! הדרך עברה בנעימים ובקושי שמענו את הילדים באוטו (כי היינו חכמים הפעם ולקחנו אייפדים לדרך), לאחר כמעט 4 שעות הגענו סוף סוף לצד הדרומי של רייניר. בכל מקום שרואים את ההר מסיאטל במשך היום בימים בהירים הוא פשוט עוצר נשימה, כשנמצאים על ההר עצמו הוא מרשים אפילו יותר. קשה להפסיק להתפעל מרינייר.

אז הגענו להר, לאזור Paradise. שמחנו לגלות שבילי הליכה מאספלט עם המון צמחיה ירוקה מסביב, אמנם העליה במסלול לא היתה הכי קלה, אבל אפילו גיא וגילי צלחו אותה בקלות יחסית. למעט קפצנים שהפחידו את גילי והקשו על ההתקדמות, היה טיול נהדר. טיילנו בשני שבילים Kautz Creek Trail ו- Nisqually Vista Trail שהיו מהממים ממש. בפעם הבאה כדאי לטייל עם חברים, גילי מתלוננת פחות עם חברים 🙂

בסיום המסלולים הגענו למרכז המבקרים, קנינו מגנטים למזכרת ונסענו לבלות את הלילה במוטל שנמצא במרחק של כשעה נסיעה מפרדייז.

המלון – Mill Village Motel – שנמצא בעיירה קטנה וחמודה הפתיע לטובה, היה מאוד נקי והנוף מהחדר להר היה מדהים! הוא בהחלט מקבל אצלי ציון גבוה.

רק פתחתי את הדלת במלון

בזמן שארגנתי את הילדים במלון לשינה, טל ארגן לנו טייק אווי של פיצה וכנפיים ברוטב ברביקיו מפיצריה מקומית (כ-10 דק' הליכה), פירות טריים ויין מהסופר המקומי (כ-3 דק' הליכה) – ארוחת הערב היתה סיום נהדר ליום מוצלח.

בבוקר שאחרי קמנו ליום טיול נוסף, קבענו להפגש עם ליזה שהגיעה באותו הבוקר מסיאטל, אבל חוסר תכנון מוקדם גרם לכך שלא הצלחנו להפגש, בעיקר בגלל קשיי קליטת סלולר על ההר.

הנוטלה שהבאתי מהבית שידרגה לנו את ארוחת הבוקר בטירוף – טל הכין וופל בלגי ואכלנו בחדר עם נוטלה במקום סירופ כאילו מייפל של מלונות.

אז נסענו חזרה להר, מרחק של כשעה נסיעה מהמלון ולא התחשק לנו לטייל ברגל, אז טיילנו באוטו והנוף עדיין היה עוצר נשימה. עצרנו ב Reflection Lake לצילומים ובעוד כמה תחנות בדרך (קניון, מפל וכו') וחזרה הביתה.

בפעם הבאה כדאי לישון על ההר עצמו, למרות המחיר היקר, בטח הכוכבים בלילה בחושך המוחלט מדהימים!

הדרך חזרה הביתה היתה ארוכה אפילו יותר מהדרך הלוך. כשעה לפני הבית עצרנו להתרעננות וארוחת אחרי צהריים ולפני ערב קלה.

הפנקייק של דניז' לא מאכזב אף פעם 🙂

ביום שישי האחרון גילי החליטה שאנחנו צריכים לנסוע לאיקאה כי לא ביקרנו שם הרבה זמן. בדיקת גובה קצרה הראתה לנו שהיא עדיין בגובה המתאים להכנס למשחקיה אבל ממש בקרוב היא כבר לא תוכל להכנס עוד…

אז הפקדנו את הילדים הנרגשים במשחקיה החדשה של איקאה והלכנו להסתובב בחנות. לא עברה רבע שעה וקראו לנו לחזור לקחת אותם, לגיא היה משעמם והוא רצה שנקח אותו משם. אז חזרנו לקחת את גיא וגילי והלכנו לאכול צהריים. אחרי הארוחה עשינו סיבוב קניות קצר ולמרות שלא היינו צריכים יותר מ-2 מוצרים זולים מאוד, רכשנו מוצרים שאנחנו לא באמת צריכים (אבל רוצים) בכ- 100 דולר.

אחרי הסיבוב באיקאה נזכרנו בחנות ה Outdoor שראינו בדרך הביתה מרייניר שבוע לפני והחלטנו שזו הזדמנות טובה לבקר בה. אז נסענו עוד כשעה דרומה לאזור טאקומה והגענו לחנות מתחרה ל Cabela's שהיתה אפילו מגניבה יותר. בדקנו סירות ודמיינו את עצמנו עם חברים על סירת מסיבות, כזו שעוגנת במזח הפרטי מול בית ענק ומהמם. החלום האמריקאי! בעיקר בסיאטל, כשסביב כל אגם שמכבד את עצמו יש בתים ענקיים עם מזח פרטי למשפחה. הייתי מוכנה לעזוב את העיר ולעבור לגור אפילו בסממיש, אם היה לנו כזה בית.

בחנות קנינו לילדים מכשירי קשר קטנים (ודי מקצועיים, לא ווקי טוקי פשוטים של ילדים) שמסתבר שצריך רישיון כדי להפעיל אותם בערוצים מסויימים. בינתיים יצא לנו להשתמש בהם לא מעט, בפנים ובחוץ וזה ממש כיף 🙂

בשבת נסענו ללייק סממיש, כדי לנצל את הימים האחרונים של החום הגדול (למרות שנראה שלנצח יהיה חם כאן, הקיץ היה חם מהרגיל ובקושי היו הפוגות קרירות. לא כמו בשנה שעברה שלרוב היה קריר ונעים בחוץ). באגם פגשנו כמה משפחות של ישראלים חמודים, שאת חלקם יצא לנו לפגוש לפני כשנה. אז ישבנו איתם קצת והם הזמינו אותנו להצטרף לעל האש בפארק Labor day – נענינו להזמנה בשמחה והזמנו גם את השכנים שלנו להצטרף. היה ממש כיף ביום שני וטל חזר הביתה שיכור, נראה לי שהיה לו סיום מוצלח לשבוע החופש שהוא לקח מהעבודה 🙂

אתמול חגגנו לגיא יום הולדת 5 – אני לא מאמינה שהילדון הזה כבר כל כך גדול. אבל עדיין מרגיש קטני כי הוא מסרב להתבגר 🙂 שרק יהיה בריא.

הבוקר גילי התחילה כתה ב'! היא כל כך גדלה בקיץ האחרון שלפני כשבוע היינו מוכרחים לנסוע לוולמארט לקנות לה בוסטר חדש לאוטו (לפי החוק בישראל היא כבר לא זקוקה לבוסטר, אבל החוק בוושינגטון שונה). אז עכשיו אין לה משענת לבוסטר ונראה שנוח לה יותר 🙂 היא שמחה מאוד לחזור ללימודים והיתה מאושרת לפגוש את החברים הבוקר בבית הספר, אפילו שאתם חלקם פגשנו במהלך הקיץ, תמיד כיף לראות את כולם בחצר בית הספר.

טל ואני התעדכנו עם כמה הורים בעצמנו. לא מאמינה שהחופש כבר נגמר, היה קיץ עמוס בחוויות – בעיקר טובות – אבל אנחנו מאוד שמחים לחזור לשגרה. ביום שני גם גיא מתחיל גן חדש, שנמצא בבית הספר של גילי.